ההתמודדות עם הקורונה במגזר החרדי: ניתוח טקסטים באמצעות כלים ממדעי הרוח הדיגיטליים

ינון מזוז

בהנחיית ד"ר רננה קידר

19-02-2021

 

רקע

 

בשנת 2018 כתבתי עבודה על התגובות בקהילות יהודיות באירופה של המאה השמונה עשרה להמצאת החיסון הראשון בהיסטוריה, כנגד מגפת האבעבועות השחורות. בעבודה זו סקרתי טקסטים מקוריים בני התקופה כמו גם מאמרים מחקריים ופרשניים מהמאה העשרים המתייחסים לאירוע זה. מאמרים המנתחים את הפולמוס שהתנהל במאות השמונה עשרה והתשע עשרה בקהילה היהודית באירופה בשאלת היחס למגפה ולחיסון מראים כי בשונה ממרבית האירועים הרפואיים והמדעיים באותה תקופה, דיון זה לא התחלק בצורה רגילה למשכילים בעד ושמרנים נגד אלא הפך לדיון מסוג אחר המשקף גם את הדיון שהתנהל בעולם הנוצרי המקביל והושפע ממאפיינים רבים אחרים הרבה יותר מאשר מהעמדה הדתית.

גם אני הגעתי למסקנה שבשונה מסוגיות אחרות על הרצף של התייחסות הקהילה היהודית לגילויים רפואיים ומדעיים, סיפור החיסונים היה חריג ולא התחלק למשכילים תומכים לעומת אורתודכסים מתנגדים. בנוסף, הצעתי מספר כיוונים אפשריים כהסבר להתנגדות או קבלה של החיסונים: השפעות מיסטיות, נגישות המידע, פוליטיקה וכלכלה.

בשנת 2020 התפשטה בעולם מגפת הקורונה. המגפה בעלת יכולת הדבקה מהירה מאדם לאדם וצוברת מספר גבוה מאוד של נדבקים, חולים ומתים בכל רחבי העולם. גם בישראל מתמודדים עם המגפה, באמצעות הטלת סגר כללי מעת לעת או סגר מקומי והנחיות ממשלתיות המגבילות את חופש התנועה, העיסוק, הדת ועוד. בסוף שנת 2020 אושרו חיסונים ראשונים נגד הידבקות בקורונה ומדינת ישראל הייתה בין הראשונות לקבלם ובכמויות גדולות.

שני האמצעים האלה, הטלת הגבלות ממשלתיות על חיי הפרט והניסיון לחסן את כלל האזרחים במדינה, מייצרים הזדמנות ייחודית עבורי לנתח אירוע אקטואלי הדומה במאפייניו לאירוע ההיסטורי במאה השמונה עשרה עם קבוצת אוכלוסייה דומה לקהילה היהודית במאה השמונה עשרה: המגזר החרדי בישראל. לא ניתן להתעלם מהשונות של המגזר החרדי ביחס לשאר האוכלוסייה במדינת ישראל הבאה לידי ביטוי בהתנהלות אוטונומית יחסית, כולל דוגמאות כמו טיפול רפואי פרטי תוך קהילתי בבית החולה כדי להימנע מהגעה לבית החולים הציבורי, החלטות פנים מגזריות לפתיחת מערכת החינוך החרדית (לבנים בעיקר) נגד החלטת הממשלה לסגירת מערכת החינוך הכללית, נוכחות דומיננטית של מתנגדים לחיסון (גם כאלה המוצגים כרבנים, גם אם לא מרכזים) אחוז נדבקים ונפגעים גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה ואחוז מתחסנים נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית.

 

מפגשים של דת ורפואה בהיסטוריה של המדע

 

בבואנו לנתח פולמוס דתי בהיסטוריה של הרפואה עלינו להעמיק קודם לבסיס העמוק יותר של יחסי דת ומדע. עם פרוץ המהפכה המדעית והמעבר מתקופת הרנסנס למדע החדש התנהלו עימותים רבים סביב מפגש זה של דת ומדע, אך בעיקר הדת הנוצרית. מרבית היהודים במאות השש עשרה והשבע עשרה לא נחשפו ולא למדו את הגילויים החדשים של העולם המדעי וממילא לא התמודדו עם השאלות המתנגשות עם המחשבה במסורת ישראל. מופעים בודדים וחריגים כאלה מונה דוד רודרמן בספרו, דוגמה אחת היא הספר 'מעשה טוביה', חיבור אנציקלופדי שפרסם רופא יהודי בשם טוביה כהן בשנת 1707. בחיבור זה משמר טוביה את מרבית התפיסות הימי-ביניימיות המתבססות על גלנוס ואריסטו מהעת העתיקה ומכנה את קופרניקוס, אבי המודל ההליוצנטרי של היקום, בכינוי הגנאי 'בכור השטן'.  ספר נוסף, מאוחר יותר, הוא 'פרי מגדים' שנכתב על ידי רבי דוד די  סילוה, רופא יהודי בירושלים. הספר הוא אנציקלופדיה של צמחי מרפא שמבוססת גם היא על תיאוריות עתיקות, ספר זה מתייחס גם למחלת האבעבועות ובו הוא מציע שימוש באתרוג או עדשים מבושלים בחומץ כתרופה. מצד שני, שני רופאים יהודיים אלה מתארים בספריהם את גילוייו המדעיים של וויליאם הרווי על מחזור הדם למרות שהן מנוגדות לתיאוריות המסורתיות המקובלות על מבנה הלב.

עם הופעתם של מי שנקראים היום 'מבשרי ההשכלה היהודית' החלו סנוניות ראשונות של מפגש זה גם בקהילה היהודית. ישראל בן משה הלוי איש זמושץ כתב בשנת 1744  ספר פרשנות על ספר בשם 'רוח חן' וכלל בו תיאורים מדעיים כדוגמת משאבת האוויר של רוברט בויל, אחריו פרסם אהרון שלמה גומפרץ בשנת 1765 את 'מאמר המדע' ובו קבע כי אין זיקה בין לימודי המדעים ללימודי הקודש ולכן מותר ללמוד את לימודי המדעים, בספר זה כלל ידע מדעי נרחב כמו הגילוים של גלילאו וטוריצ'לי והסברים בדבר החשיבות של הניסוי האמפירי העומד בבסיס 'המדע החדש'. יהודי נוסף, מרדכי גומפל שנאבר (שכינה את עצמו ג'ורג' לויסון) פרסם את 'מאמר התורה והחכמה בשנת 1771. 

התפיסה הרווחת היא כי הפלגים הפחות שמרניים הובילו את החיבור וההזדהות למדע החדש וכך נוצרה תגובת נגד בחוגים השמרניים להתרחקות וחשדנות. כשאל חשדנות זו נוספו ניסיונות כפייה על הקהילה ומנהיגיה, הדבר הוביל לפיצוץ. כך קרה בפולמוס הגדול של שנים אלה, פולמוס הלנת המתים, בו ניסו השלטונות בעידודם או בתמיכתם של הוגים יהודיים לכפות על היהודים את ביטול המנהג של קבורה בו ביום וכך קרה בפולמוס לגבי שינויים בצורת הביצוע של ברית המילה כעבור כמה עשרות שנים, בשנת 1831, כאשר שוב, בהסתמך על דעת הרופאים ניסו השלטונות לכפות את ביטול מנהג המציצה בברית המילה (כדי למנוע מגע ישיר בין פי המוהל לתינוק). 

לעומת שני פולמוסים אלה, בהם היה ניתן לאפיין בקלות את הדוברים משני עברי המתרס כשמרנים ופרוגרסיבים, בפולמוס החיסונים לא ניתן לעשות זאת. מצד אחד, רבנים שלחמו בחירוף נפש נגד גורמים רפורמטיביים כמו רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג, רבי ישראל ליפשיץ, רבי אלעזר פלקלס ורבי ישמעאל הכהן שחיבר ספר כתגובה לדברי שלום ואמת של וייזל ה"משכיל", שתומכים ומעודדים לצאת ולהתחסן ומצד שני מרקוס הרץ, הרופא היהודי שייצג בגאון את תומכי הלנת המתים מתנגד בכל תוקף לחיסונים, ובתווך מתפלפלים מעל דפי 'המאסף' הלא שמרני בפלפולים הלכתיים מעמיקים.

מאז ועד היום עברה ההלכה היהודית הסתגלות וכיום היא מגלה גמישות גדולה הרבה יותר לגילויים מדעיים בכלל וחידושים רפואיים בפרט, עיקר העיסוק הרבני כיום בנושאים אלה הוא פרקטי ולא עקרוני ועוסק בניסיונות לפתור בעיות כמו רפואה בשבת וכדומה. בפרט כשמדברים על הציבור החרדי כיום ניתן לומר שבאופן כמעט גורף הוגי הדעות כבר לא עוסקים בשאלות עקרוניות של קבלת המדע מול הדת ומתחמקים בנחישות מעיסוק בשאלות כמו תרומת איברים, המתת חסד, הסתמכות על בדיקות DNA וקבלת טיפולים רפואיים חדשניים.

 

שאלת המחקר

 

הרעיון לניתוח השיח בקהילה החרדית בישראל באמצעות כלים דיגיטליים התברר כלא פשוט מאחר וגם במאה העשרים ואחת עדין מרבית הטקסטים האותנטיים, דהיינו מכתבי הרבנים ודעותיהם של מנהיגי הציבור נכתבים ומודפסים כספרים, עיתונים, חוברות (קונטרסים) ומודעות רחוב (פשקווילים) אך לא מופצים או נשמרים כקובץ דיגיטלי ברחבי המרשתת. הדבר הזמין ביותר עבור מחקר דיגיטלי מסוג זה הם אתרי האינטרנט החרדיים, כשהוותיקים שבהם הם "בחדרי חדרים" ו"כיכר השבת". אלו אתרי אינטרנט וותיקים המופעלים ומוחזקים בידי אנשי תקשורת חרדים ובדרך כלל מרבית הפרסומים וטורי הדעות בהם נכתבים בידי חרדים וחרדיות ומיועדים לקורא.ת החרדי.ת. אתרים אלה לא מהווים את הייצוג האותנטי ביותר של הציבור החרדי אך עדין מהווים את הדבר הקרוב ביותר לכך הזמין בצורה דיגיטלית.

לצורך עבודה זו, סקרתי יותר מ-30 טורי דעות שפורסמו באתר כיכר השבת בארבעת החודשים מסוף שנת 2020 ותחילת שנת 2021, רובם פורסמו סביב הימים בהם התרחשו הפרות מתוקשרות של הנחיות הממשלה בידי גורמים בתוך הקהילה החרדית ובמקביל החל הדיון הציבורי סביב קבלת החיסון. מטרת הניתוח היא לצייר תמונה של הדיון בתוך הקהילה החרדית ביחס לשני נושאים אלה באמצעות כלים דיגיטליים ולאפשר השוואה בין התקופה הנוכחית לתקופת החיסון הראשון בהיסטוריה במאה השמונה עשרה.

 

המוטיבציה

 

חוקרים רבים מסרבים לכנות את הקבוצות השונות בקהילה היהודית במאה השמונה עשרה כ"משכילים", מול "אורתודוכסים" ורואים בקיטלוג שכזה הסתכלות אנכרוניסטית השופטת את הדמויות ההיסטוריות בעיניים של היום. הדמויות באותה תקופה היו בעלות תחושת שייכות לקהילה יהודית אחת גדולה, אף אחד לא ראה בעצמו "משכיל" או "אורתודוכס" וכולם ניהלו דיון פנימי בתוך הקהילה בשאלה "פנינו לאן?" או: איך נכון להגיב לשינויים הקורים בעולם הנוצרי בעקבות המהפכה המדעית ותנועת ההשכלה. במובן זה ההשוואה לדיון הפנים-חרדי של המאה העשרים ואחת נכונה אף יותר מהעימות בין הקהילה החרדית למגזר היהודי הכללי בישראל, ה"משכילים" של המאה השמונה עשרה מתנסחים ומביאים טיעונים שהרבה יותר מזכירים את הניסוח בתוך הקהילה החרדית היום מאשר בציבור החילוני, הדיון כולו מתנהל תוך קבלת הגבולות של המסורת והתורה כאשר מרבית המשתתפים בו מכירים בסמכות הרבנית וברלוונטיות של "דעת תורה" לנושא.

השימוש בכלים דיגיטליים בעבודה זו מאפשר הצצה מהירה יחסית לנושא ויכולת להציג רשמים ראשוניים תוך כדי שהמאורע ההיסטורי עדין מתרחש. ניתוח מהיר זה יוכל ללמד על רמת המורכבות והעניין בסיפור כדי להחליט אם נדרשת העמקה וקריאה צמודה יותר.

 

רקע למדעי הרוח הדיגיטליים

 

מדעי הרוח הדיגיטליים הוא תחום אקדמי צעיר יחסית המנסה לאמץ כלים דיגיטליים מעולמות מחקר אחרים ולהטמיע אותם לשימוש בתחומי המחקר של מדעי הרוח. מטרת ההטמעה הזו היא לנצל את היכולות הדיגיטליות להתמודדות עם כמות עצומה של נתונים, הרבה יותר מיכולתו של כל חוקר בודד. נוסף על כך המטרה היא לאמץ יותר ויותר דרכים דיגיטליות להצגת והנגשת מידע. החיסרון של הכלים הדיגיטליים הוא היכולת לקרוא ולהבין טקסט בצורה צמודה הכוללת את ההקשר של כל מילה בטקסט ועוד ולכן נדרש לעשות את המעבר הזה בין דיגיטל ורוח בצורה זהירה ומבוקרת. 

איתי מריאנברג-מיליקובסקי מסביר במאמרו על מדעי הרוח הדיגיטליים בעברית את יתרונות השפה העברית בכך שבשונה משפות מדוברות יותר, אצלנו ניתן "לקרוא את כל החומר הנדרש" בעצמנו ולבצע את ההשוואה בין תוצאות הקריאה הצמודה לתוצאות מחקרי קריאה רחוקה המבוססים על כלים טכנולוגיים. גם בניתוח זה אפשר לומר שניתן לקרוא את כלל הטקטסים עליהם ביצעתי את המחקר בוויאנט אך לטובת המחקר העדפתי שלא לעשות זאת ולאפשר למידה המבוססת על כלים דיגיטליים בלבד. כמו שאיתי מציע במאמרו, עבודה זו תוכל להוות כלי עזר השוואתי ואולי טריגר עבור חוקרים שאכן ירצו לחקור את הסיפור הזה מתוך קריאה צמודה של הטקסטים בקורפוס זה וטקסטים אחרים (ובעיקר הטקסטים שאינם דיגיטליים ומחייבים קריאה צמודה כמו פרסומים מטעם רבנים ומנהיגים). 

ניתן לומר כי כמו שריצרד ג'ין סו מציע במאמרו שנקרא כל המודלים שגויים, המטרה שלי כאן היא להציע מודל בסיסי (מודל כבסיס לטיעונים פרשניים ולא מודל כתיאור תהליך או מצב קיים – על פי הבחנתן של יוליה פלנדרס ופוטיס יאנידיס במאמר אחר על מידול נתונים). מודל שעל פיו ניתן להתייחס למקורות העבריים העוסקים במפגש שבין הקורונה והחרדים ולמפות את הנושאים עליהם יש לתת דגש ואת המגמות הנראות לעין בקריאה רחוקה זו אך בד בבד לשפוך אור על הנקודות אותן לא אוכל לנתח באמצעות כלים אלה ובהן נדרשת הקריאה הצמודה.

אחד החסרונות או הדיסקליימרים לעבודה זו היא העובדה שהנושא הנחקר הוא אקטואלי מדי וקרוב אלי מאוד גם ברמה האישית מה שיכול להשפיע עלי בבואי להסיק מסקנות מתוך הכלים הדיגיטליים, וכפי שמסביר מרטין פול איב במאמרו על קריאה צמודה בעזרת מחשב, התזה האישית שלי והתפיסה המקדימה שלי למפגש זה של חרדים וקורונה יכולים להיות מוטמעים עמוק בבחירת הכלים בהם אשתמש, בבחירת הגרפים אותם אציג על ניתוח המטא דאטה ובהתמקדות על נקודות מסויימות ולא על אחרות מתוך כלל התובנות הרבות שיוצגו לי בגרפים השונים. אני משתדל להיות מודע לזה בעבודה זו אך בטוח שכל חוקרת שתבוא אחריי תוכל למצוא זוויות חדשות וכיוונים אחרים שלא שמתי לב אליהם בניתוח.

הניתוח כאן יבוצע בעיקר באמצעות כלי דיגיטלי בשם וויאנט (Voyant), זהו כלי פופולרי בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים שפותח על ידי שני חוקרים קנדים, ג'פרי רוקוול וסטפן סינקלייר (שנפטר לצערי באוגוסט האחרון והוא בן 48 בלבד). האתר יודע לסרוק טקסטים שניתן לייבא אליו הן בהעלאת קבצים והן בקישורים לדפי אינטרנט ולתת תובנות של ניתוח טקסטואלי במגוון צורות גרפיות.

 

יצירת הקורפוס

 

הקורפוס בנוי מ-34 טורי דעה שהתפרסמו באתר האינטרנט החרדי הוותיק "כיכר השבת" בין התאריכים 29-9-20 ל 7-2-21 ועוררו כמעט 2000 תגובות (טוקבקים, נכון לתחילת פברואר 2021). הקורפוס מכיל טקסטים בעברית בלבד שפורסמו כדף אינטרנט אך לצורך העבודה עם וויאנט שמרתי כל דף כזה כקובץ PDF כך שיישמר רק הטקסט הרלוונטי ולא כלל הטקסט המקיף דף אינטרנט (פרסומות והפניות). הטקסטים פורסמו בארבעת החודשים שבין אוקטובר 2020 לפברואר 2021 ומלווים את תקופת הסגר השני שבא בעקבות הקורונה, הגעת החיסונים לישראל והסגר השלישי.

טבלת המטא דאטה של הקורפוס מתעדת את כותרת המאמר, את הנושא כפי שמשתקף מהכותרת, תאריך פרסומו, שם הכותב או הכותבת, תיוג פנים-מגזרי (חסידי, ספרדי, ליטאי, חרדי-לאומי), מגדר והתואר שניתן לו או לה עלי ידי האתר. בנוסף לכך מתועדים בטבלה מספר מאפיינים נוספים של המאמרים כמו האם ואיזה תמונות מוצגות במאמר, כמות התגובות (הטוקבקים) למאמר וקישור לדף האינטרנט המתאים.

ג'ואנה דרוקר במאמרה על גישות גרפיות במדעי הרוח הדיגיטליים מסבירה את השגיאות שיכולות לנבוע כתוצאה מאימוץ גרפים מתחומי ידע אחרים לתחום מדעי הרוח הדיגיטליים ובצורך לעשות את ההתאמה הנדרשת. בהמשך אציג שימושים של ניתוח הקורפוס באמצעות גרפים שונים, חלקם מותאמים יותר וחלקם פחות. אני משתדל לשים את דבריה של ג'ואנה לנגד עיני כשאני מאמץ את הגרפים אך במסגרת הניתוח כאן אאמץ גם גרפים המשמשים לניתוחי נתונים ומגמות בהקשרים אחרים.

לפני שנעמיק בניתוח הטקסטואלי של תכני הקורפוס בעזרת הכלי של וויאנט, הנה כמה ניתוחים שניתן להסיק מניתוח המטא דאטה של הקורפוס באמצעות google sheet:

כלל הטקסטים בקורפוס התפרסמו כטור דעה ולא כידיעה חדשותית ונכתבו על ידי כותבים וכותבות המשתייכות לציבור החרדי ומייצגות את שלושת הזרמים העיקריים שלו: ליטאי, ספרדי וחסידי, כאשר הזרם הליטאי דומיננטי יותר. 

רובם המוחלט של הכותבים הם גברים אך עדין יש 5 מאמרים שפורסמו בידי נשים, רוב המאמרים מכילים גם תמונות, על פי רוב תמונת הכותב אך רק ב-4 מהם מופיעות נשים בתמונות. 

כשליש מן הכותבים מופיעים בשמם בלבד ללא תיאור, קצת פחות משליש מופיעים עם תואר רב והיתר עם תיאורים מגוונים של תפקידם או ההקשר בו הם כותבים. בתקופה הנחקרת יש כמעט 130 ימים אך קצב פרסום המאמרים אינו אחיד, ברוב מוחלט של הימים לא מתפרסם טור דעה, רק ב-19 מתוכם מתפרסם בדרך כלל טור אחד ויש ימים חריגים בהם מתפרסמים 4 או 5 טורים באותו יום, כנראה בעקבות אירוע משמעותי המצית את הלהבות.

יום מעניין במיוחד הוא ה-21-1-21 בו התפרסמו 3 טורי דעה שגרפו בממוצע יותר מ-160 תגובות לטור לעומת ממוצע של 47 תגובות בשאר הימים.

זווית נוספת שניתן ללמוד מטבלת המטא דאטה היא ניתוח כותרות המאמרים כדי לתת כותרת כללית למטרת המאמר, זהו ניתוח פשטני שלי ויתכן אף מוטעה אך עדין בעל ערך כשמסתכלים על המספרים הגדולים. נראה כי הקורפוס מייצג דיון רחב המתרכז בשאלה האם יש להישמע להנחיות הממשלה בנושא הקורונה או להתנגד אליהן ובנוסף מאמרים העוסקים בנושא הנולד מאי הציות להנחיות – התמודדות עם הביקורת שמקבל הציבור החרדי על התנהלותו.

 

ניתוח הקורפוס

Summery

קצת מספרים על הקורפוס מתוך הסיכום (Summery) של וויאנט: הקורפוס מכיל 34 טורי דעה עם יותר מ-25 אלף מילים ויותר מתשעת אלפים מילים ייחודיות (דהיינו, ממוצע קצב הופעה של מילה הוא פחות משלוש פעמים), הטקסט הארוך ביותר בן 2220 מילים והקצר ביותר בן 300 מילים.

Cirrus

בענן המילים (Cirrus) חשבתי למצוא באופן דומיננטי מילים הקשורות לחיסון אך הן כמעט ולא מופיעות מלבד המילה "להתחסן" המגיעה בעיקר ממאמר אחד העוסק בעידוד האוכלוסייה להתחסן. המונח הפופולרי ביותר הוא "חרדים" על ההטיות השונות כמו "החרדים", "החרדי" עם מעל 180 איזכורים יותר מכפול מכמות האיזכורים למילה "הקורונה" (75) ואפילו יותר מכמות האיזכורים לשנה הלועזית 2021 (104) המופיעה בכל דף או השנה העברית תשפא (40) המופיעה בכל מאמר פעם אחת לפחות או מהמילה "ישראל" (82) המייצגת גם את מדינת ישראל וגם את עם ישראל.

נושא השנה מעניין בפני עצמו, באופן מפתיע השנה הלועזית 2021 מופיעה יותר מכפול מהפעמים מהשנה העברית תשפא. כשמסתכלים בצורה קרובה על הטקסטים מבינים שזה נובע מהעובדה הטכנית שכל עמוד המודפס מהאתר מופיע בצד שמאל למעלה התאריך הלועזי, בעוד שהשנה העברית מופיעה פעם אחת בלבד תחת כותרת המשנה של כל מאמר. השוואה מעניינת היא בין המילה "הרב" (50) למילה "ההנחיות" (49) שיכולה לייצג את העימות הגדול שבין הציות להנחיות הממשלה בהתמודדות מול הקורונה מול הציות להוראות הרבנים (והרב חיים קנייבסקי בפרט, המילה "חיים" (39) נפוצה גם היא אך לא נראה שיש קשר).

Stop words

לצורך ניתוח הטקסטים הזנתי לתוכנה רשימת מילים (stop-words) שלא יוצגו בניתוחים מאחר ואין להן ערך פרשני (הרשימה מצורפת בסוף). מדובר במילים נפוצות המשמשות לתיאור כמו "מאוד", יחס כמו "אצל", שאלה כמו "כיצד" או שיוך כמו "שלי" (הרשימה נלקחה מהאתר stack overflow בקישור). לרשימה הוספתי מילים ייחודיות הנפוצות בטקסטים שחקרתי אך לא חשובות לפרשנות כמו שם וכתובת האתר או המילים "כל הזכויות שמורות" (קישור לרשימה הסופית). 

TermsBerry

לאור הפופולריות של המונח "חרדים" בטקסט ציפיתי למצוא גם את המילה ההפוכה "חילונים", לאחר עיון קל הבנתי שכמעט אין אזכור למונח הזה אך מתייחסים אליו במילים אחרות תחת הכותרת "הם", לכן החלטתי להחריג מרשימת ההתעלמות את המילים: "אנחנו", "הם"ה "לנו" ו"להם". כמו שניתן לראות בענן המילים אלו מילים נפוצות, כמובן שחלקן לא מתייחסות בהכרח רק להנגדה שבין חרדים לחילונים אך ניתן בהחלט להניח שלפחות חלקן כן כמו שניתן לראות בגרף הבא (שנקרא TermsBerry) המציג עבור כל מילה פופולרית את המילים הפופולריות שבאות בסמיכות אליה: המילה "אנחנו" מתכתבת עם המילים "חרדים" ו"הם" וכך המילה "הם" מתכתבת עם המילים "אנחנו" ו"חרדים". דוגמה מעניינת נוספת היא כותרת המאמר (הארוך ביותר בעבודה זו) של הכותב חנני ברייטקופף "אנחנו חרדים, הם מפחדים" המשתמש במשמעות הכפולה של המונח חרדים תוך שברור מי נמצא תחת המונח "הם".

הקשרים למילה "אנחנו":

הקשרים למילה "הם":

Trends

וויאנט מספקת כלי נוסף המנתח טרנדים ומגמות תוך השוואה בין הטקסטים השונים שבקורפוס. כדי להשתמש בכלי בצורה יעילה, שיניתי את שמות הקבצים לתאריך הפרסום שלהם וכך אני יכול לראות מגמות על פני התקופה. לדוגמה, ניתן לראות כי המילה "הקורונה" דומיננטית לאורך כל התקופה.

צורה מעניינת אחת היא להשוות לאורך התקופה את המילה "ההנחיות" שנראה כי היא מוזכרת פחות ופחות ככל שעובר הזמן לעומת טרנד של מילים הקשורות לסמכות רבנית שנראה גבוה ובעלייה לאורך הזמן.

אם לחזור לנושא שנראה היה בולט מניתוח ענן המילים והוא הנושא של "הם" מול "אנחנו", נראה שאכן זהו הנושא העיקרי ברוב המוחלט של הטקסטים שנכתבים בתקופה זו, בעצם נראה שהקורונה מוזכרת בטורי הדעות כמעט אך ורק בהקשר השיח החרדי-חילוני והביקורת ההדדית. בשלושת הגרפים הבאים נראים השיח של המילים "הם" ו"להם" מול "אנחנו" ו"לנו" כשהוא מתפלג על פני כל הטקסטים ובתדירות גבוהה יחסית. 

"אנחנו" מול "הם":

"לנו" מול "להם":

כדיסקליימר לתופעת השיח של חרדים מול לא חרדים, המסתמנת כעיקרית בניתוח המתבסס על הפופולריות של מילים כמו "הם" ו"אנחנו", נדרש להזכיר כאן את המגבלות של ניתוח טקסטואלי כקריאה "רחוקה" וטכנולוגית מסוג זה. איני יכול לטעון בוודאות מה אחוז מהפעמים שמילים אלה מופיעות בהקשר של "אנחנו" החרדים ו"הם" החילונים מבלי לקרוא קריאה "צמודה" של הטקסטים.

Correlations

מצד שני, כדי לחזק את הטיעון העולה כאן בדבר הקשר בין השימוש במונחי "הם" ו"אנחנו" כמילות קוד לעימות החרדי – חילוני, ניתן לראות את התוצאות בכלי של וויאנט הבודק קורלציה בין הופעה של מילה אחת להופעתה של האחרת, כשמסתכלים באופן כללי על הקורפוס, חמשת הקורלציות החזקות ביותר שמוצא הכלי כוללות את הקשרים בין המילים "הם", "אנחנו", "לנו" מחד ו"חרדים" או "הקורונה" מאידך.

כשמסתכלים באופן ספציפי על המילה "הם" ניתן למצוא ששלושת הקורלציות החזקות שלה הן להטיות המילה "חרדים" ולמילה "אנחנו", כך גם כשמסתכלים על המילה"אנחנו", יש קורלציה חזקה למילה "חרדים".

תובנה חשובה מניתוח הטרנדים היא שאם כשיצאתי לדרך בעבודה זו חשבתי למצוא דיון רחב ביחס לשאלת החיסון כמו שהתרחש בדוגמאות מהעבר בחיסון הראשון במאה השמונה עשרה הרי שהנושא כמעט ולא הוזכר בטקסטים שניתחתי, למרות שאלו החודשים בהם הדיון הער סביב שאלת החיסון מתקיים בציבור הכללי ולמרות העובדה שנתוני משרד הבריאות מראים שהציבור החרדי מתחסן פחות מהמגזר הכללי. אמנם המילה "להתחסן" מופיעה בענן המילים של הקורפוס כפופולרית אך מסתבר שזה מושפע בעיקר משני מאמרים שעוסקים בזה, בשאר המאמרים המונח כמעט ולא מוזכר.

אם לסכם את התובנות העולות כתוצאה משימוש בארבעה כלים מהדשבורד הדיפולטיבי של וויאנט (Cirrus, TermsBerry, Trends, Summery) ובכלי הלא דיפולטיבי (Correlations) הרי שטורי הדעה שפורסמו באתר "כיכר השבת" בידי כותבים חרדים בין החודשים אוקטובר 2020 לפברואר 2021 עוסקים מעט מאוד בשאלת החיסון ובקצב יורד בשאלת הציות להנחיות מחד אך עוסקים בקצב גבוה בהתנהלות הקהילה החרדית ובביקורת המועברת עליה בציבור הכללי, תוך עיסוק רב במונחים שתחת הכותרת "חרדים" ובסגנון לעומתי של "אנחנו" מול "הם" בדגש הולך וגובר על ציות לסמכות רבנית. 

הדבר המעניין הוא שהקורפוס המנותח מכיל את כל הטורים שנכתבו בנושא הקורונה בכלל ולאוו דווקא הקורונה והחרדים כמו שניתן לראות כשמנתחים בכלי הלא דיפולטיבי הנוסף (Mandala) את היחס בין העיסוק במונח "חרדים" לעומת המונח "קורונה" אנחנו רואים שאמנם מרבית המאמרים עוסקים בשני המונחים אך יש יותר מאמרים שמאזכרים את המונח "קורונה" בלבד מאשר כאלה המזכירים את המונח "חרדים" בלבד ולמרות זאת בסך הכל הקורפוס עוסק הרבה יותר בחרדים-חילונים מאשר בקורונה עצמה.

 

Mandala

 

סיכום

בניתוח התגובות בקהילה היהודית במאה השמונה עשרה לשאלת החיסונים למגפת האבעבועות השחורות הגעתי למסקנה כי התמונה מורכבת: הוגים משני צדי המתרס, הרבני והמשכילי, מצאו עצמם בעמדה הפוכה ממה שהם רגילים, רבנים מתנגדי מדע תומכים בתהליך הרפואי החדש ומצדיקים אותו הלכתית ורופאים משכילים מתנגדים אליו. כאן חברו להם טיעונים הלכתיים ופלפולים תלמודיים אל טיעונים מדעיים וויכוחים על עובדות, כאשר בנוסף לא ניתן להתעלם מהחפיפה עם הדיון הסימולטני בעולם הנוצרי והשפעותיו על הקהילה ועל הדוברים בדיון. לכן הצעתי כי המניעים העומדים בבסיסו של פולמוס החיסונים, אינם נובעים באופן ישיר מעמדת הדובר ביחס לדיון הכללי של דת ומדע, שמרנות ורפורמה, וניסיתי להצביע על מספר כיוונים אפשריים אחרים, כשהצד השווה שבהם הוא היותם אנושיים: חששות ופחדים מיסטיים מול רציונליות, דיסאינפורמציה ומידע חסר מול ניסיונות הסברה והנגשה ואינטרסים של פוליטיקה וכלכלה יחד מול גילויי הנהגה ולקיחת אחריות בתקופה סוערת.

כשניגשתי לניתוח התגובה בקהילה החרדית בישראל במאה העשרים ואחת למגפת הקורונה חשבתי למצוא דיון דומה העוסק בשאלת קבלת החיסון מההיבטים ההלכתיים והמוסריים אך הופתעתי לגלות כי נושא זה תופס נפח קטן מאוד בדיון הציבורי כפי שהוא משתקף בטורי הדעה שחקרתי ואילו את מרבית נפח הדיון תופס העימות מול הציבור היהודי הלא חרדי תחת הדיון אם יש לקיים את הנחיות הממשלה ולציית לצעדי המנע המתבקשים של מניעת התקהלות, סגירת מוסדות חינוך, קיום חובת בידוד ועטיית מסיכות.

בנושא זה נראה כי הדיון הוא ער ולגמרי לא חד צדדי, הדעות המוצגות הן לכאן ולכאן באשר לעצם שאלת קיום ההנחיות אך הצד השווה שברובם המוחלט של המאמרים הוא התגוננות מול הביקורת החיצונית וטענות נגד לעצם המתקפות החיצוניות. באשר לשאלת החיסון, במעט האזכורים שהוא מקבל נראה כי יש הסכמה מוחלטת בנכונות להתחסן ולא עולה דיון בשאלה זו ובטח שלא עולות שאלות הלכתיות בנוגע לקבלתו.

ההסבר שלי בדיעבד לכך הוא בעקבות הכלל המנחה של החת"ם סופר לגבולות הויכוח בין דת ומדע – "החדש אסור מן התורה", כיוון שהחיסון לקורונה נתפס תחת הכותרת הכללית של "חיסונים" ומכיוון שבשונה מהמאה השמונה עשרה, כיום זה אינו דבר חדש, אין צורך בדיון ההלכתי על ההיתר לקבלת החיסון.

כפי שפירטתי במהלך העבודה, המסקנות כאן כפופות לאילוצים של עבודה במדעי הרוח הדיגיטליים. השימוש בכלים דיגיטליים הגביל את העבודה לקורפוס של טקסטים שפורסמו באופן דיגיטלי באינטרנט, מה שמנע עיסוק וחקירה של טקסטים אותנטיים הנכתבים ומודפסים כעותק קשיח בלבד כדוגמת ספרים, קונטרסים, עיתונים ופשקווילים. עובדה זו יתכן ואילצה אותי לנתח פן מאוד ספציפי של הציבור החרדי, הפנים המשתקפות באתר אינטרנט שהוא בעצמו דבר שאינו מקובל על המיינסטרים החרדי וההנהגה הרוחנית שלו.

 

ביבליוגרפיה:

מדעי הרוח הדיגיטליים:

Itay Marienberg-Milikowsky – Beyond Digitization – Digital Humanities and the Case of Hebrew Literature (2019)

Richard Jean So, all models are wrong (2017)

Martin Paul Eve, close reading with computers and cloud atlas (2019)

Data Modeling, Julia Flanders and Fotis Jannidis (2016)

Graphical Approaches to the Digital Humanities Johanna Drucker (2016)

 

מפגשים של דת ומדע בהיסטוריה של הרפואה:

כ"ץ, י', הלכה במיצר, ירושלים תשנ"ב

רודרמן, ד', מחשבה יהודית ותגליות מדעיות בעת החדשה המוקדמת באירופה, ירושלים 2002

Ruderman, D.B.,  "Some Jewish Responses to Smallpox in the Late Eighteenth and Early Nineteenth Centuries: A New Perspective on the Modernization of European Jewry", Aleph, No. 2 (2002), pp. 111-144.

 

נספחים:

 

נספח א – טבלת הקורפוס:

קישור למסד הנתונים.

 

נספח ב – רשימת מילים להחרגה (stop-words):

קישור לרשימה הסופית.

מי אני?

Inon Mazuz

ינון מזוז, אבא של נינה, בן 33 וגר בתל אביב.

בן למשפחה חרדית בת 11 ילדים מצפת, בוגר תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב, סרן במיל' בחיל האוויר, אנליסט נתונים בתעשיית הפרסום הטכנולוגי ותלמיד מחקר לתואר שני באוניברסיטה העברית בחוג להיסטוריה.

שיחה טלפונית